אבא, בא לי

שרבוטים על אבהות, אוכל ומשק בית

אלוהים מרחם על ילדי הגן? פחות מזה!

השארת תגובה

דמיינו לכם את הסצינה הבאה:

אתם לוקחים בבוקר את הילד לגן ונפרדים ממנו.
הוא עושה את הסצינה הקבועה אבל אתם יודעים שאין מה להתרגש כי הגננת כבר אמרה לכם חמישים פעמים שהוא נרגע בדיוק 30 שניות אחרי שאתם נעלמים.
בפועל, הילד לא באמת נרגע, וגם אם כן אז זה רק זמני, כי במהלך היום הגננת או הסייעת מכות אותו או מעליבות, מושכות בשיערות או דורכות על הראש, נועלות בשירותים או מטלטלות בכוח, קושרות לכיסא או מטיחות במזרון.
בערב אתם שואלים את הילד איך היה בגן. הוא מהנהן ואתם חוזרים לסמארטפון.
למחרת אותה רוטינה.

זה לא קרה לילדים שלי. לפחות אני לא חושב שזה קרה להם. אבל זה כן קרה לילדים של כמה חברים שלי. הם שלחו את ילדיהם לגן הפרטי יום אחרי יום ולא ידעו על הזוועה שהנשמות הזכות חוות שוב ושוב.IMG_20151108_112506

הזוועות התגלו במקרה בתקופת צוק איתן כשהגן עבר זמנית למקום מוגן שבמקרה היו בו מצלמות. מתוך כ-180 שעות צילום נצפו 9 (!!!) שעות התעללות בילדים. וזה עוד כשהצוות יודע שיש מצלמות במקום! (אלו לא היו מצלמות נסתרות).

ואם זה לא מספיק, המשפט נגרר כבר מעל 14 חודשים. כן, מעל לשנה כאשר קיימות הוכחות מצולמות להתעללות. ואם זה לא מספיק גרוע יש סיכוי שזה יסתיים בעסקת טיעון מקלה.

יש בסיפור הזה כל כך הרבה נקודות מתסכלות:

  1. אין כל פיקוח על גני הילדים הפרטיים. מה זה אומר? שאם אנחנו לא מספיק עירניים אז אין אף אחד אחר ששומר על הילדים שלנו שם!
  2. ילדים נפגעים כל הזמן בגנים ובמסגרות הפרטיות. תחפשו בגוגל או סתם תנסו להזכר – גננת אחת שהרביצה, אחרת שנעלה ילדים מחוץ לגן בשמש, סייעת שפגעה ועוד ועוד. זה קורה כל הזמן ואין לדעת אם זה קורה גם לילדים שלנו. אנחנו לא תמיד נשים לב לזה.
  3. הענישה כפי שהיא נראית מהמקרים הידועים היום היא לא יעילה, לא אפקטיבית ובטח שלא מרתיעה. גננות חוזרות לעבוד בגן או במקומות אחרים וחוזרות למסלול חיים תקין בעוד ילדים רבים שנפגעו ממשיכים לחיות עם הזוועות שחוו ושעשויות להשפיע עליהם לשארית חייהם. סחבת בבתי המשפט, משטרה שלא מביאה את הנאשמות למשפט למרות צווי הבאה, פרקליטות שמעדיפה לסגור בעסקת טיעון כדי לנקות מהר את השולחן…

לפני כמה שבועות יצאתי להפגין ונכחתי באחד השימועים של המשפט של הגננות מגן ניצנים בחולון אשר פגעו בילדים של חבריי. יצא לי לראות את אותן נשים שפגעו בילדים. זחוחות. מחייכות. מטופחות. 14 חודשים מאז התגלה הסיפור והן חופשיות ומחייכות. אחת מהן העיזה עוד להגיד לאמא נסערת שהיא "הגנה על הילד שלה והגניבה לו אוכל".

חברים, אני מפציר בכם – תהיו מעורבים ושימו לב לכל דבר קטן. אל תגידו "לי זה לא ייקרה" כי אף אחד לא דואג לאוצרות שלנו. בטח לא המדינה ומערכת החוק.

חבריי ל"כוורת" ואני הכנו סרטון בו המחזנו עם בובות מעט מהמעשים שפורסמו בשנה האחרונה בתקשורת. אשמח אם תיקחו רגע לצפות וחשוב גם לשתף שכמה שיותר אנשים יהיו מודעים וערים למה שקורה. ביחד אולי נצליח להביא את האשמים לדין ולהפחית את התופעה הנוראה הזאת.

אפשר להצטרף למחאה בפייסבוק וגם לחתום על העצומה.

סליחה שמהפוסט הזה לא יוצאים עם טעם טוב, אבל לפעמים יש דברים יותר חשובים. חבקו את הילדים שלכם חזק ואל תחששו לבדוק טוב טוב אצל מי הם נשארים…

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s