דמיינו לכם את הסצינה הבאה:
אתם לוקחים בבוקר את הילד לגן ונפרדים ממנו.
הוא עושה את הסצינה הקבועה אבל אתם יודעים שאין מה להתרגש כי הגננת כבר אמרה לכם חמישים פעמים שהוא נרגע בדיוק 30 שניות אחרי שאתם נעלמים.
בפועל, הילד לא באמת נרגע, וגם אם כן אז זה רק זמני, כי במהלך היום הגננת או הסייעת מכות אותו או מעליבות, מושכות בשיערות או דורכות על הראש, נועלות בשירותים או מטלטלות בכוח, קושרות לכיסא או מטיחות במזרון.
בערב אתם שואלים את הילד איך היה בגן. הוא מהנהן ואתם חוזרים לסמארטפון.
למחרת אותה רוטינה. להמשיך לקרוא
אבא, בא לי 