אבא, בא לי

שרבוטים על אבהות, אוכל ומשק בית


השארת תגובה

אלוהים מרחם על ילדי הגן? פחות מזה!

דמיינו לכם את הסצינה הבאה:

אתם לוקחים בבוקר את הילד לגן ונפרדים ממנו.
הוא עושה את הסצינה הקבועה אבל אתם יודעים שאין מה להתרגש כי הגננת כבר אמרה לכם חמישים פעמים שהוא נרגע בדיוק 30 שניות אחרי שאתם נעלמים.
בפועל, הילד לא באמת נרגע, וגם אם כן אז זה רק זמני, כי במהלך היום הגננת או הסייעת מכות אותו או מעליבות, מושכות בשיערות או דורכות על הראש, נועלות בשירותים או מטלטלות בכוח, קושרות לכיסא או מטיחות במזרון.
בערב אתם שואלים את הילד איך היה בגן. הוא מהנהן ואתם חוזרים לסמארטפון.
למחרת אותה רוטינה. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת


2 תגובות

עשרה דברים שנשים אקראיות אומרות לאבות ברחוב

Katkonאם אתם אבות שגם מטפלים באופן עצמאי בילדים שלכם, אתם בטח מכירים את הסיטואציה הבאה: אתם הולכים עם הילד / ילדה / ילדים / ילדות ברחוב ופתאום מישהי ניגשת אליכם עם איזשהו טיפ או הערה או התערבות שנועדו "לעזור" לך. זאת יכולה להיות סבתא חביבה, או גברת דודתית. זאת יכולה להיות אמא מתוקתקת או אם צעירה. ולפעמים זאת פשוט בחורונת צעירה שבמקסימום עשתה בייביסיטר כמה פעמים אבל היא ממש חייבת להציל את אבא'לה.

להלן כמה דוגמאות מהתקופה האחרונה:

• "לא קר לו?" – ברור שקר לו בשיא הקיץ ב-40° וכשהוא לובש שתי שכבות!
• "לא חם לו?" – לא. אם היה לו חם הוא היה בוכה.
• "שלא תעיז להוציא אותה בלי כובע!" – אמממ כן המפקדת אישה זרה לחלוטין להמשיך לקרוא