חנוכה חזר לביקור השנתי שלו ואיתו גם החשק שלי לפנק את הילדים במטעמים מתוקים ברוח החג.
אז אחרי שכבר עברנו על המתכונים המוכרים של סופגניות האשל של אפ וגם הצ'ורוס (שאמנם הם לא מאכל חג מסורתי אבל זה מטוגן וזה מתוק וזה טעים וזכותי!) הגיע הזמן למשהו חדש.
עכשיו השאלה מה להכין? אני משוגע על סופגניות, אבל בבית הן תמיד יוצאות לי כמו ספוג של שמן. לביבות זה לא הסגנון שלי… ואז נזכרתי במתכון נחמד של מאנקי ברד שהכנתי פעם שדרש קצת התאמות אבל החלטתי לנסות.
להמשיך לקרוא
מכירים את זה שהילדים תמיד רוצים משהו אחר ממה שיש? תתכננו פעילות – והנה הם רוצים פעילות אחרת. תכינו אוכל – והם רוצים משהו אחר לאכול. תקבעו עם חברים – והם רוצים לרדת בכלל לגינה לנסוע ברולר בליידס… ובינינו, הרי בסוף הם יגידו שבבית יותר טעים / כיף / נעים / נחמד…
עכשיו תוסיפו לכל זה את מזג האויר שהולך ומתקדר עלינו לטובה (גשמי ברכה וזה), ימים גשומים וקרים, חושך בשעה מוקדמת מדי, והנה, אתם מוצאים את עצמכם ספונים בבית עם כל החבורה (ולפעמים גם חבר או שניים או יותר) וצריכים לאלתר עם מה שיש בבית…
הדבר האחרון שאתם רוצים זה להתפס לא מוכנים כשזה קורה, אז הנה כמה רעיונות לפעילויות פשוטות בבית שאפשר בהיערכות לא גדולה להרים בימים הביתיים האלה. להמשיך לקרוא
אני אוהב חגים. זהו, אמרתי את זה. יש משהו בחגיגיות שעושה לי כיף. זה לא קשור אם יש חופש או אין. גם כשאין אני אוהב את האווירה החגיגית שמרחפת באוויר.
האהבה שלי לחגים היא גם חוצת גבולות. אני לא בוחל גם בחגים מן הגולה אם יש בהם משהו כיפי. ההוכחה הניצחת לזה היא פרקי החגים בכל סידרה אפשרית שהם תמיד הפרקים הכי כיפיים בעונה. החל מפרקי ליל כל הקדושים בבאפי קוטלת הערפדים (עם השד הנורא גחנר), פרקי חג ההודיה בחברים ואפילו פרקי חג המולד בימי בברלי הילס 90210. להמשיך לקרוא
אנחנו חיים היום בעולם המודרני. עולם שמתנהל בחלקו הגדול במדיה חברתית ברשת. אין ספק ששני העשורים האחרונים שינו את האופן בו אנו צורכים מידע, משתפים אותו ומנהלים אינטראקציות עם חברינו ועם העולם בכלל.
היום אני מכיר מעט מאוד אנשים שאין להם פייסבוק או אינסטגרם או לינקדאין או אחת מהרשתות החברתיות. והרשתות ממלאות לנו את ה'ניוז פיד' בחדשות שונות ומשונות. לרוב בהתאם למעגל החברים ותחומי העניין שיצרנו לעצמינו, אך לפעמים פורץ איזשהו נושא שאתה פחות חשוף אליו לפיד שלך ופותח אותך לנושאים שפחות הכרת עד כה.
החודש נתקלתי בפייסבוק בדף מחאה שקרא לבוא ולהפגין. הנושא נגע בי, טלטל אותי ופרט על נימי נפשי לכן החלטתי שאני מצטרף למאבק. בעמוד האירוע הודעתי שאני Going ולשמחתי ראיתי שכמה מאות נוספים בחרו כך. אך להפתעתי, כאשר הגעתי להפגנה במועד שנקבע הגיעו בקושי 20 איש.
אם אתם אבות שגם מטפלים באופן עצמאי בילדים שלכם, אתם בטח מכירים את הסיטואציה הבאה: אתם הולכים עם הילד / ילדה / ילדים / ילדות ברחוב ופתאום מישהי ניגשת אליכם עם איזשהו טיפ או הערה או התערבות שנועדו "לעזור" לך. זאת יכולה להיות סבתא חביבה, או גברת דודתית. זאת יכולה להיות אמא מתוקתקת או אם צעירה. ולפעמים זאת פשוט בחורונת צעירה שבמקסימום עשתה בייביסיטר כמה פעמים אבל היא ממש חייבת להציל את אבא'לה.
להלן כמה דוגמאות מהתקופה האחרונה:
• "לא קר לו?" – ברור שקר לו בשיא הקיץ ב-40° וכשהוא לובש שתי שכבות!
• "לא חם לו?" – לא. אם היה לו חם הוא היה בוכה.
• "שלא תעיז להוציא אותה בלי כובע!" – אמממ כן המפקדת אישה זרה לחלוטין להמשיך לקרוא
אבא, בא לי 