אבא, בא לי

שרבוטים על אבהות, אוכל ומשק בית


השארת תגובה >

כשהייתי סטודנט לתואר ראשון (ביולוגיה – תודה ששאלתם), מצאתי את עצמי עובד בספארי ברמת גן.

וכשאני אומר "מצאתי את עצמי" אני מתכוון למעשה שזאת היתה הגשמה של חלום – שכן מאז שהייתי ילד בקייטנות הקיץ בספארי חלמתי שכשאגדל אעבוד שם.

את העבודה קיבלתי ממש בפוקס – כשהתקשרתי לברר הודיעו לי שבדיוק היום האחרון למיונים ושאם אני מעוניין שאגיע מייד ואכין הרצאה. מפה לשם – התקבלתי ועבדתי שם בתור זברה. סתםםםם – הייתי מדריך קבוצות ילדים (בעיקר קטנטנים בכיתות א'-ג') ועבדתי בתחנות בשבתות.

השכר היה זעום (בינינו זה היה כמעט בהתנדבות) אבל היה כיף. ובין השאר גם היו חבר'ה נחמדים. לאחר שהתקבלתי לעבודה עברנו קורס הכנה. אני זוכר שנאלצתי לוותר עבורו על שיט של כל המשפחה, אבל החלטתי שזה ממש חשוב לי. להמשיך לקרוא


3 תגובות

בחן את עצמך: עד כמה אתה מעורב חברתית

אנחנו חיים היום בעולם המודרני. עולם שמתנהל בחלקו הגדול במדיה חברתית ברשת. אין ספק ששני העשורים האחרונים שינו את האופן בו אנו צורכים מידע, משתפים אותו ומנהלים אינטראקציות עם חברינו ועם העולם בכלל.Matkon

היום אני מכיר מעט מאוד אנשים שאין להם פייסבוק או אינסטגרם או לינקדאין או אחת מהרשתות החברתיות. והרשתות ממלאות לנו את ה'ניוז פיד' בחדשות שונות ומשונות. לרוב בהתאם למעגל החברים ותחומי העניין שיצרנו לעצמינו, אך לפעמים פורץ איזשהו נושא שאתה פחות חשוף אליו לפיד שלך ופותח אותך לנושאים שפחות הכרת עד כה.

החודש נתקלתי בפייסבוק בדף מחאה שקרא לבוא ולהפגין. הנושא נגע בי, טלטל אותי ופרט על נימי נפשי לכן החלטתי שאני מצטרף למאבק. בעמוד האירוע הודעתי שאני Going ולשמחתי ראיתי שכמה מאות נוספים בחרו כך. אך להפתעתי, כאשר הגעתי להפגנה במועד שנקבע הגיעו בקושי 20 איש.

להמשיך לקרוא