כשהייתי סטודנט לתואר ראשון (ביולוגיה – תודה ששאלתם), מצאתי את עצמי עובד בספארי ברמת גן.
וכשאני אומר "מצאתי את עצמי" אני מתכוון למעשה שזאת היתה הגשמה של חלום – שכן מאז שהייתי ילד בקייטנות הקיץ בספארי חלמתי שכשאגדל אעבוד שם.
את העבודה קיבלתי ממש בפוקס – כשהתקשרתי לברר הודיעו לי שבדיוק היום האחרון למיונים ושאם אני מעוניין שאגיע מייד ואכין הרצאה. מפה לשם – התקבלתי ועבדתי שם בתור זברה. סתםםםם – הייתי מדריך קבוצות ילדים (בעיקר קטנטנים בכיתות א'-ג') ועבדתי בתחנות בשבתות.
השכר היה זעום (בינינו זה היה כמעט בהתנדבות) אבל היה כיף. ובין השאר גם היו חבר'ה נחמדים. לאחר שהתקבלתי לעבודה עברנו קורס הכנה. אני זוכר שנאלצתי לוותר עבורו על שיט של כל המשפחה, אבל החלטתי שזה ממש חשוב לי. להמשיך לקרוא
מכירים את זה שהילדים תמיד רוצים משהו אחר ממה שיש? תתכננו פעילות – והנה הם רוצים פעילות אחרת. תכינו אוכל – והם רוצים משהו אחר לאכול. תקבעו עם חברים – והם רוצים לרדת בכלל לגינה לנסוע ברולר בליידס… ובינינו, הרי בסוף הם יגידו שבבית יותר טעים / כיף / נעים / נחמד…
אבא, בא לי 